החלטה בתיק ב"ל 31100-12-11

1.         התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 19/12/10 נפל בעבודה ונחבל בכתפו       (להלן: " האירוע").

            בקשתו להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה - נדחתה.

            מכאן התביעה שבפנינו.

2.         לאחר ששמענו את עדותו של התובע, ואת עדותם של שני עדים מטעמו, באנו    לידי המסקנה כי אכן הוכחה, להנחת דעתנו, התרחשותו של האירוע הנטען,     וכי התקיימו העובדות הבאות -

א.        התובע, יליד 1955, עבד בעת הרלבנטית כקבלן עצמאי לעבודות מסגרות.

ב.         ביום 19/12/10, בעת שעבד באתר עבודה בגלבוע, וכאשר אחז על כתפו מוט ברזל כבד החליק ונפל וספג מכה בכתפו הימנית (להלן ולעיל: " האירוע").

            ג.         במקום נכחו שניים מעובדיו, מר מוטי זגורי ומר מילאד שחאדה.

                        מר זגורי עזר לתובע לקום ולאחר שמן מה לקח אותו לביתו.

                        מר שחאדה, שעסק בעת האירוע בעבודות ריתוך השלים את העבודה                 והלך גם הוא לביתו.

            ד.         התובע פנה, לדבריו, לקבל טיפול רפואי בו ביום, ואף פנה בהמשך לבית                         החולים האנגלי.

                        יחד ע זאת, אין חולק שהרישום הראשון המופיע בכרטיסו הרפואי של              התובע בקופת החולים, אצל רופא המשפחה, הינו מיום 28/12/10, ובו                נרשם כי התובע מתלונן על חבלה ביד ימין מתחת לכתף "משלושה                     ימים".

עוד אין חולק, כי התובע ביקר מאז אצל רופא המשפחה פעם נוספת ביום 20/01/11, וגם אז לא נרשם אזכור לאירוע בעבודה, ורק ביום 04/02/11 - הוצאה התעודה הראשונה לנפגע בעבודה ובה נרשם "החליק ונפגע בכתף ימין".

3.         נאמר כי אכן היינו ערים בהחלט לתמיהות העולות מהמסמכים הרפואיים       כמתואר לעיל.

            יחד עם זאת, נאמר כי התרחשות האירוע הנטען תוארה בפנינו ע"י התובע,       שהתרשמנו מכנות דבריו, ותיאוריו של התובע נתמכו בעדותם של שני העדים           מטעמו, אשר מזה זמן רב אינם עובדים בשירותו וגם לגביהם התרשמנו כי אמרו דבריהם בכנות.

            לפיכך מוצאים אנו שחרף התמיהות העולות מהעדר הרישומים בחומר הרפואי           - הרי שהעדפנו את העולה מהעדויות שבפנינו.

            לא התעלמנו מטענתה של ב"כ הנתבע, אשר בסיכומיה ביקשה להסיק   שגרסאות התובע ועדיו תואמו מראש, ואכן מדובר בשלוש עדויות שעלו בקנה      אחד זו עם זו, אולם נחזור ונאמר שהתרשמותנו הייתה כי העדים העידו מזכרונם ועדותם היתה כנה, ולא כל אימת שדברי מספר עדים תואמים -         חזקה היא שהדברים הוסכמו לקראת העדות ולצורך העדות.

            נוסיף, כי גרסת התובע בפני בית הדין עלתה בקנה אחד גם עם הדברים שמסר לחוקר המל"ל שגבה ממנו הודעה - בטרם ידע דבר דחיית תביעתו.

4.         אשר על כן, ולצורך קביעת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הרפואי          הנטען של התובע, אנו ממנים כמומחה רפואי מטעם בית הדין, את דר' ריבלין    אייל.

            שכר טרחתו של המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.